התוספות שתופסות
שוק תוספי התזונה מגלגל מיליארדי דולרים כל שנה. הוא תופס תאוצה גוברת בשנים האחרונות אבל עדיין לא מגיע לממדיה של תעשיית התרופות. אך האומנם הצרכנים של תוספי התזונה מקבלים באמת את מה שהם מחפשים? האם אפשר לסמוך על תעשיית תוספי התזונה שהיא מספקת את מה שהיא מתיימרת לספק? האם מוצר שאנו קונים בחנות הטבע השכונתית, באמת אפקטיבי?
על מנת להשיב על שאלות אלו, אנו צריכים להבין כיצד עובדת תעשייה זאת בארץ ובעולם והאם בכלל קיים בסיס מוצדק להצהרות המרובות שלה. ענף תוספי התזונה נחשב ברוב מדינות העולם לחלק מענף המזון ולא מענף הרוקחות, ובהתאם מתייחס החוק לענף הזה. כדי לייצר תוסף תזונה, כמעט ואין צורך בהכשרה או בהסמכה מיוחדות. כל מי שסיים לימודי נטורופתיה (רפואה טבעית) ולמעשה גם מי שלא למד באופן רשמי - יכול לפנות למפעל שמייצר תוספי תזונה ולהזמין קו יצור לפורמולה שהוא עצמו בנה.
האם החוק בודק את יעילותה של הפורמולה החדשה? האם הוא מוודא שאין, חלילה, התנגשות מזיקה בין הרכיבים שלה? האם מינון שמוצהר על התווית החיצונית, הולם את מה שבפנים? התשובה היא: לא ממש. משרד הבריאות הוא גוף עסוק, שפועל בחוסר כרוני בכוח אדם והדבר האחרון שהוא מתפנה לבדוק, זה את תוספי התזונה. כל מה שמשרד הבריאות עושה על מנת לאשר יבוא או ייצור של תוסף תזונה, זו בדיקה שאין בין מרכיבי התוסף משהו שחשוד ברעילות או בזיהום. כמו כן הוא מאשר את מה שנכתב על התווית התוויות רפואיות. אגב, במשרד הבריאות יש אדם אחד בלבד שמחליט מה כן ומה לא.
אולם האם יש בכל זאת איזושהי תועלת מוכחת בתוספות המזון? בהחלט כן. מחקרים רבים נעשו ונעשים על ידי אוניברסיטאות ומכוני מחקר בנוגע ליעילות של תוספי תזונה או שילובים שלהם. אולם עדיין מחקרים אלו אינם מתקרבים להיקף ולקנה המידה של המחקרים שנעשים בתחום התרופות. תקציבי המחקר של מוצר אחד בתחום הרפואה, יכולים לפרנס 20 מחקרים של תוספי מזון חדשים. על אף ההיקף הקטן יחסית של המחקרים בתחום תוספי המזון, יש בתוצאות כדי לעדכן ולהסיט מדי פעם את הרף. במיוחד לגבי הכמויות הרצויות של ויטמינים ומינרלים בתפריט התזונתי.
ארגון התזונה האמריקאי, למשל, קבע תקן RDA. לאמור: המינון היומי המומלץ (Recommended Daily Allowance) . הכוונה היא לכמויות המינימאליות של ויטמינים ומינרלים שחיוניים לתפקוד התקין של הגוף ושכל מה שפחות מזה – עלול לגרום לנזק. כמובן שנתונים אלה אינם אומרים דבר על מה שנקרא ODA. דהיינו: מהו המינון היומי האופטימאלי (Optimal Daily Allowance).
דבר אחד ברור: המינונים שרשומים על גבי תוויות המוצרים ואופן השימוש בהם, נועדו, בין השאר, לספק ליצרנים הגנה, ולכן הם תמיד בתחום שלא עשוי לגרום למשתמש נזק, ותביעות משפטיות נגד היצרן. אך האם הם גם עוזרים? התשובה היא כן, במקרים מסוימים. ברוב המקרים יש צורך ליטול כמויות גדולות יותר ממה שרשום על מנת לקבל תוצאה. לדוגמא: על מנת שתוסף אנטיאוקסידנטי אכן יסייע לתהליך אנטי אייג'ינג, יש לצרוך אותו בכמויות גדולות ממה שבדרך כלל רשום על האריזה.
אז איך ידע הצרכן הממוצע מה טוב לו ומה לא? קודם כל מומלץ להתייעץ עם איש מקצועי ומנוסה בתחום. צריך גם לקרוא את הכתוב על התווית, לבדוק מי מייצר את המוצר ומהיכן הוא מגיע. בגרמניה למשל, משקיעים כסף רב בתחום תוספי התזונה וגם הפיקוח שם הוא מהמחמירים בעולם. לכן רוב המוצרים שמפותחים שם, יעילותם הוכחה. חשוב גם לשאול אנשים שכבר התנסו במוצר מסוים, ולשמוע את חוות דעתם. זאת תוך הבאה בחשבון שמה שטוב לאדם אחד, אינו בהכרח טוב לכולם.
בשורה התחתונה אפשר לסכם ולומר שתוספי התזונה הם דבר טוב, הן על פי תגובות אישיות, הן על פי ניסיונות קליניים. מוצרים מומלצים, בדרך כלל, הם דווקא של יצרנים שאינם משווקים בחנויות, אלא באמצעות מטפלים ואנשי מקצוע בענף. בכל מקרה, היקף הפרסום של מוצר מסויים, בהחלט אינו המרכיב המרכזי בשיקול אם לרכוש אותו.
* הכותב, רון יפה, M.T.O.M, Dip.Nat הוא מומחה לרפואה סינית ונטורופתיה ומנהל את חנות "טבע בנחלה" ברחוב נחלת יצחק בתל אביב.