לקבלת עדכונים בתחום האנטי אייג'ינג, מבצעים והנחות מיוחדות, הרשמו עכשיו:

אנטי-אייג'ינג | המרכז הישראלי לעיכוב תהליכי הזדקנות

אנטי-אייג'ינג
שלום אורח, התחבר | משתמש חדש? הרשם לאתר
  בעגלת הקניות שלך 0 מוצרים

מי קוקוס צעיר - אוצר של בריאות !

    דיירקט לייף גלובל
    קוקוס - אוצר של בריאות

צריכים עוד מידע?
השאירו פרטים ונחזור אליכם

מאמרים
  מתכונים טבעוניים
  סרטונים מומלצים
  מבנה העור והזדקנותו
  מהן הסיבות להזדקנות העור
  בריאות מיטבית לפי הרמב''ם
  השפעות העישון על העור
  פירות העונה
  פסיפלורה

בריאות מיטבית לפי הרמב''ם

רבי משה בן מימון (רמב"ם), "הנשר הגדול", הוא אחד מגדולי החכמים היהודים בכל הדורות. הרמב"ם היה פוסק הלכה חדשני, פילוסוף חשוב ביותר, מדען, חוקר, מנהיג, וכידוע, גם רופא מוכר בתרבות המערבית והאירופאית. המאפיין הבולט ביותר של משנתו של הרמב"ם הוא הרציונליות, על בסיסה פיתח רעיונות חדשניים בהלכה וברפואה.

במאמר זה אנחנו מבקשים להציג בפניכם חלק ממשנתו הרפואית של הרמב"ם. לשמחתנו, הרמב"ם השאיר אחריו ספרות רפואית ענפה, בה הוא דן במגוון רחב של בעיות וסוגיות אשר מוכרות לנו גם כיום – אלרגיה, סוכרת, רפואה מונעת, אסטמה, תזונה, מיניות וכדומה. מורשתו הרפואית של הרמב"ם זכתה למקום חשוב ובולט בלימודי הרפואה בדורות שבאו לאחריו באירופה, באפריקה ובאסיה.

חלק מההמלצות הרפואיות של הרמב"ם מקובלות מאוד גם כיום בקרב תזונאים ורופאים, ובהן ניתן למנות את חשיבותה של ההתעמלות הגופנית, הצורך באכילה מסודרת ומתונה, הקפדה על שעות שינה מספיקות וכמובן, הקפדה על היגיינה אישית.

חשיבות רבה במיוחד שם הרמב"ם על הרפואה המונעת ועל מקומה של התזונה בנושא. הרעיונות וההצעות שלו נראים בעיני רבים אקטואליים גם כיום, וחלק גדול מהם אושש וחוזק על ידי תגליות ומחקרים מודרניים.

על מנת לעזור לנו לזכור את העקרונות הללו, מספק הרמב"ם ראשי תיבות מקוריים ומעניינים למילה "בריאות":

 




הבריאות, לפי הרמב"ם, מורכבת משלושה חלקים:

בולם רוגזו – כלומר, להימנע מלחץ, מסטרס, מעצבים ומכעסים, ולנסות למלא את חיינו ברוגע, בשלווה ובנחת.

יפחית אוכלו – מחלות רבות, לפי הרמב"ם, קשורות באכילת יתר ובאכילה של מזונות מזיקים. עלינו לאכול רק כאשר אנחנו רעבים, ולדאוג לכך שהאכילה תהיה של מזונות בריאים ובמידה סבירה.

ויגביר תנועתו – כלומר, הקפדה על פעילות גופנית סדירה. פעילות גופנית אינה מטיבה רק עם הגוף, אלא גם עם הנפש. היא גורמת לפעילות תקינה של מערכות הגוף השונות, ומביאה אותנו למצב נפשי וגופני בריא.
 

 


הרמב"ם יוצא מנקודת הנחה כי תזונה נכונה לצד התעמלות מביאות את האדם למצבו הטבעי – הבריאות.

על מנת לשמור על הבריאות הזו, על האדם לשמור בקפדנות על אורח החיים שלו, ולהימנע מגורמים ואלמנטים מזיקים: "צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים".

תזונה נכונה

"ורוב החולאים שבאים על האדם אינם אלא או מאכילת מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים."
תזונה נכונה לפי הרמב"ם קשורה בעיקר בשימוש יעיל ומתאים בסוגי המזונות השונים, באופן אשר יאפשר לסועד להפיק מן המזון את מירב התועלת. האדם חייב להיות בקיא בסוגי המזונות השונים, ובאמצעות הידע הזה עליו להכניס לגופו רק מזונות מועילים אשר אינם גורמים לנזקים. מזונות אשר אינם מתעכלים היטב לא גורמים רק נזק לקיבה, לפי הרמב"ם, אלא גם לאיברים נוספים בגוף כגון הכבד והלב. הדבר תלוי בסוג המזון, משום שלכל מזון יש את ההשפעה הפרטית שלו על איבר או קבוצת איברים אחרת.

"לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו אלא יפחות כמו רביע משביעתו"
"מוטב לאכול מעט מאכלים רעים ולא לאכול הרבה מהמאכלים הטובים!"

אך גם מזון בריא ואיכותי יכול להזיק, אם אוכלים יותר מידי ממנו. "העיכול הטוב הוא אם המאכל איננו רב, ושיהא קל להתעכל, שאם אכל האדם הרבה והאיצטומכא מלא, אז קשה העיכול, כי האיצטומכא אינו יכול אז להתפשט ולהתכווץ כראוי בטבעו, ולטחון את המאכל כראוי". הסיבה לכך היא שיותר מידי מזון גורם ללחץ על הסרעפת, והתוצאה היא שהמזון אינו מתעכל כראוי. "והרופאים כלם מסכימים כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים יותר מעט נזקו, מאכילת הרב מהמאכלים הטובים והבריאים כי האדם כאשר יאכל המאכלים הרעים ולא ישבע מהם, הנה יתבשלו בשול טוב ויזונו האברים מהם בכל מה שיועיל". האוכל דבר מועט מדברים המזיקים, אינו מזיק לו כמו האוכל הרבה מדברים הטובים. כלומר, אם יאכל אדם מאכלים רעים במידה מועטה לעומת הרבה מאכלים טובים, ינצל מן הנזק. לסיכומו של דבר: נזקו של מילוי הקיבה הוא גדול יותר מנזקו של טיב המאכל, כך שכדי לשמור על בריאות הגוף, צריך לסיים לאכול לפני ששובעים. אבל מכיוון שתחושת השובע האמיתית מורגשת רק לאחר כ- 20 דקות, חשוב להכיר את הגבול שלכם מניסיונכם האישי ולקחת על הצלחת מנה מדודה עם מחשבה לפני על כמות האוכל שאתם הולכים להכניס לגוף.

"לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא, ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד."
מפסקה מעניינת וחשובה זו אנו למדים על הדגש הרב והחשיבות הרבה שיש להרגלי אכילה נכונים ולסילוקה של הפסולת מן הגוף. בעיני הרמב"ם, אלה הם שני תנאים חשובים מאוד והכרחיים לשמירה על הבריאות.

"ישים על ליבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאווה, אלא יאכל דברים המועילים לו."
ואכן, חשוב מאוד לשמור על פעילות מעיים תקינה. הדרך לעשות זאת, לפי הרמב"ם, היא לשמור על איזון בין רעב לתיאבון. תיאבון נתפס בעיני הרמב"ם כגירוי חיצוני ולרוב שלילי, אשר מופעל על ידי חושים או רפלקסים שונים. רעב, לעומת זאת, הוא צורך אמיתי, פיזיולוגי, של הגוף. לפי הרמב"ם, האדם המודרני לא מצליח לבצע את ההפרדה הזו בין רעב לתיאבון, ולכן הכניעה לתיאבון שלו גורמת לתופעות לוואי בלתי רצויות כגון כאבים, גזים ונפיחות.

"ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין"
טיפ נוסף וחשוב מבית מדרשו של הרמב"ם קשור בשתייה. הרמב"ם מפתיע ומציע לא לשתות בזמן הארוחה. השתייה בזמן הארוחה עשויה לגרום לדילול של מיצי העיכול והתוצאה היא הפרעה לתהליך העיכול ופתיחת אפשרות לאכילת יתר.

"מהיות כי התחלת העיכול הוא בפה על ידי טחינת השינים והתערבות עם מיץ הרוק, לכן לא יבלע שום מאכל בלי לעיסה, כי אז תכבד העיכול באיצטומכא לבדו."
העיכול מתחיל בלעיסה. לעיסה זה המקום היחיד בשרשרת עיכול המזון שיש לנו שיניים והדבר היחיד בכל תהליך העיכול שהוא תהליך רצוני שאנחנו יכולים לשלוט בו. אף אחד לא יגרוס לנו את האוכל. תמיד להיות מודע לזמינות הגדולה של מרכיבי המזון לגוף שלנו כאשר האוכל לעוס היטב לעומת הזמינות הנמוכה כשהוא מגיע בחתיכות גדולות ומכביד על מערכת העיכול.

"לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל, ולא יהלך ולא ירכב ולא יגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל עד שיתעכל המזון שבמעיו, וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע הרי זה מביא על עצמו חלאים רעים וקשים."
הרמב"ם נותן משקל מאוד חשוב גם לצורת האכילה – איך לאכול ואיך לא לאכול. חשוב לאכול בישיבה ובמצב רגוע בלי הסחות דעת ובמיוחד כיום שיש טלפונים, טלוויזיה ואנחנו כל הזמן בעשייה ואוכלים מהר על הדרך. כשאוכלים יש לפנות את כל כולך לאוכל. צריך להכין את הגוף לקלוט את האוכל, להתרכז במה שאנחנו אוכלים, לאכול לאט, ללעוס טוב וליהנות מהאוכל. אם לא הכנו את עצמנו לאכילה. אם אנחנו לא נמצאים שם, אז כל העיכול לא עובד טוב. לסיכומו של דבר: לצורת האכילה יש השפעה לא פחות קטנה מאשר סוג המאכלים שמכניסים לפה.

לאחר הארוחה, כך גורס הרמב"ם, צריך לתת לגוף מנוחה (הן פיזית והן נפשית). המנוחה המוחלטת מאפשרת לגוף להפנות את משאביו לפעולת העיכול, מבטיחה ספיגה מיטבית של מרכיבי המזון ומונעת הפרעות עיכול.

אכילת בשר, בריא או לא בריא ?
כיום ניטש ויכוח עמוק לגבי אכילת בשר והשפעתו על הגוף והבריאות. הרמב"ם לא טען כי עלינו להיות צמחוניים, אך התייחס לבשר כמזון אשר מוגבל ביכולתו לתרום לבריאות. הפתרון שלו היה שמירה על איזון – כלומר, אכילת בשר מותרת, אך חשוב להגביל את הכמות ולא לגוון יותר מדי בסוגי בשר שונים. כמו כן, חשוב מאוד להימנע מבשר בשעת מחלה.

מתי לאכול ומה לאכול ?
תזמון התזונה הוא מוטיב מרכזי בתורת הרמב"ם. הוא סבור כי יש להתאים את התזונה לעונות השנה המתחלפות ולטמפרטורה השוררת בחוץ. כך למשל, בימים חמים צריך לאכול פחות וליהנות יותר ממאכלים קלים. לעומת זאת, כאשר קר וגשום בחוץ, מומלץ מאוד לאכול מזונות כגון חמין עשיר בתבלינים מגוונים.

לפי הרמב"ם, רופא טוב חייב להיות בקיא במדעי התזונה. בקיאות כזו תוביל את הרופא לעזור ולהועיל למטופלים שלו להימנע ממגוון רחב של מחלות הקשורות בתזונה לקויה ובעייתית.

פעילות גופנית סדירה

"ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפיין, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים."
במקביל לתזונה, הרמב"ם עסק רבות בחשיבותה של הפעילות הגופנית. שילוב זה הוא מהותי בעיניו לצורך שמירה על הבריאות. הוא קבע בפה מלא כי ההתעמלות יכולה לצמצם את הנזק אשר נגרם לגוף האדם, וכי הא יכולה למעשה לחפות על תזונה לקויה. כלומר, התעמלות גופנית סדירה יכולה להקטין נזקים שונים שנגרמים לגוף, כולל נזקים שנגרמים כתוצאה מתזונה שאינה בריאה. אבל, התעמלות כזו חייבת להיעשות במקביל לאכילה מתונה ולקיומן של יציאות תקינות וסדירות אצל האדם. מה שברור הוא שההתעמלות הגופנית, לפי הרמב"ם, מחזקת את האדם ואת המערכת החיסונית שלו.

"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש"
חשוב להתעכב על ההדדיות עליה מדבר הרמב"ם, בין השמירה על תזונה נכונה ובריאה לבין קיום פעילות גופנית סדירה. כל אחד מן המרכיבים הללו אינו יכול להספיק לאדם בשמירה על בריאותו, והמפתח לבריאות טובה הוא השילוב ביניהם.

"ולא כל אחד יסבול היגיעה ולא יצטרך אליה גם כן. אבל הטוב בשמירת הבריאות לקצר ההתנועעות, ואין ראוי שתהיה ההתנועעות כי אם על ריקות האצטומכא (קיבה בלשון חז"ל) ואחר הניקוי מן המותרות. לא יעשה התנועעות לא בחום החזק ולא בקור החזק והטוב שבעתים להתנועעות תחילת היום אחר אשר יעור האדם משנתו ואחר הניקוי מן המותרות."
הרמב"ם מסווג את דבריו בנוגע לפעילות הגופנית באופן דומה לתורתו בנושא התזונה. הוא טוען כי פעילות גופנית עלולה להיות לקויה ואף הרסנית במקרה שאינה מבוצעת באופן נכון ובריא, וכי על המתאמן לדעת כיצד לבצע את הפעילות הגופנית באופן אשר ייטיב עם גופו.

לפי הרמב"ם, צריך לשמור על איזון מסויים בין האכילה, ההתרוקנות, והפעילות הגופנית. כך למשל, יש לבצע פעילות גופנית על קיבה ריקה ובמיוחד לאחר "התרוקנות" והזמן הכי טוב לבצע פעילות גופנית הוא בבוקר. יש לכך סיבות שונות ומורכבות, אשר קשורות במבנה הקיבה כפי שהרמב"ם ראה אותו, ובהשפעה השונות של מיצי הקיבה על פעילותה ועל פעילות הגוף באופן כללי.

כלומר, גם בפעילות הגופנית יש לשמור על מידה של איזון, ואין להפריז בה. הפרזה עלולה לגרום נזק במקום תועלת. כמו כן, לא לכל אדם מותר להגיע עד למצב של תשישות. יש אנשים שזה עלול דווקא להזיק להם ולגרום לכיבוי החום הטבעי. על פי ההבנה הרפואית המודרנית: מצב של תשישות עלול להיות מסוכן לאנשים מסוימים ובמקרים קיצוניים אף לגרום למוות פתאומי כתוצאה מפתולוגיות שמקורן בלב ובעורקים או כתוצאה ממכת חום והתייבשות. על כן, הרמב"ם מורה חד משמעית להימנע מפעילות גופנית מאומצת כאשר הגוף כואב, עייף או נמצא במצוקה מסוג אחר.

לסיכום, הרמב"ם מעניק חשיבות רבה לתזונה נכונה ובריאה ולהתעמלות גופנית סדירה. כפי שראינו, יש מספר עקרונות פשוטים אשר מאפשרים, לפי הרמב"ם, לשמור על גופנו באמצעות התזונה וההתעמלות, ולעזור לו להימנע ממחלות. יחד עם זאת, חשוב מאוד לציין כי התזונה והפעילות הגופנית הם לא היסודות היחידים אצל הרמב"ם בתחום השמירה על הבריאות. במקביל ליסודות אלה, חייב האדם לקיים אורח חיים בריא אשר כולל, בין היתר, שינה טובה, אוויר נקי, חיי מין פעילים, נפש בריאה והימנעות מלחצים.

אנטי-אייג'ינג אודות תקנון מפת האתר צור קשר
חנות וירטואלית זו הוקמה ע"י: חנות וירטואלית